<h1>כל בו הלכ' גיטין סימן ע"ו</h1>
<h2>דף ה:</h2>
כתב לה איני בעליך איני (ארוסתיך) [ארוסיך] איני אישיך אינו גט. שנ' ושלחה מביתו ולא שישלח את עצמו.
<h2>דף ו.</h2>
המגרש צריך כשיתן הגט לומר הרי זה גיטך וכיוצ' בזה ואם נתן לה ולא אמר כלום פסול. ואם מדבר עמה על עסקי גרושיה ואח"כ נתן גט בידה ולא אמר כלום הרי זה גט כרבי יוסי שאמר כן.
<h2>דף מג:</h2>
נערה המאורשה היא ואביה מקבלין גיטה והוא הדין לקטנה. וכל שאינה יכולה לשמור גיטה אינה יכולה להתגרש. פר"ש ז"ל אפי' על ידי אביה ורבינו תם פירש דמתגרשת ע"י אביה. ונשתטית לא יוצי' ונשתטה לא יוצי'. וקטנה שנשאת אין אביה מקבל גיטה.
<h2>דף עח:</h2>
וגוסס המדבר מצוה לכתו' גט לאשתו רק שיהיה מיושב עד סוף הכתיב' וחתימת הגט. והר"ף ז"ל כתב והגוסס המדבר מצוה להזקיקו שיצוה לכתוב וליתן גט לאשתו וכותבין [ונותנין] בעודו חי רק שהוא מיושב בדעתו משעת הצווי עד שעת נתינת הגט ע"כ.
